יוחנן 1

1‏ בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. 2‏ הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים. 3‏ הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה. 4‏ בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם. 5‏ וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ לֹא הִשִֹיגוֹ. 6‏ ¶ אִישׁ הָיָה שָׁלוּחַ מֵאֵת אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן. 7‏ הוּא בָּא לְעֵדוּת, לְהָעִיד עַל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁעַל־פִּיו יַאֲמִינוּ הַכֹּל. 8‏ הוּא לֹא הָיָה הָאוֹר: הוּא בָּא לְהָעִיד עַל הָאוֹר. 9‏ הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם, בָּא אֶל הָעוֹלָם. 10‏ בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדָיו נִהְיָה הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ. 11‏ הוּא בָּא אֶל שֶׁלּוֹ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ. 12‏ אֲבָל לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתוֹ, הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ, נָתַן תֹּקֶף לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים. 13‏ לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר נוֹלְדוּ, אַף לֹא מֵחֵפֶץ גֶּבֶר, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים. 14‏ ¶ הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ: וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת. 15‏ יוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וְקָרָא בְּאָמְרוֹ: ”זֶה הוּא שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, ’הַבָּא אַחֲרַי הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה‘.“ 16‏ הֵן מִמְּלוֹאוֹ כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ, וְחֶסֶד עַל חֶסֶד: 17‏ כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 18‏ אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם: הַבֵּן הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ. 19‏ זֹאת עֵדוּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן כַּאֲשֶׁר רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ אֵלָיו כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים מִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ ”מִי אַתָּה?“. 20‏ הוּא לֹא כִּחֵשׁ אֶלָּא הוֹדָה וְאָמַר: ”אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ.“ 21‏ ¶ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן, מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה אֵלִיָּהוּ?“ הֵשִׁיב: ”לֹא.“ ”הַאִם אַתָּה הַנָּבִיא?“ הֵשִׁיב לָהֶם: ”לֹא.“ 22‏ ¶ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אָז מִי אַתָּה? — כְּדֵי שֶׁנִּתֵּן תְּשׁוּבָה לְשׁוֹלְחֵינוּ. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל עַצְמְךָ?“ 23‏ ¶ הֵשִׁיב וְאָמַר: ”אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא.“ 24‏ ¶ הַשְּׁלוּחִים הָיוּ מִן הַפְּרוּשִׁים 25‏ וְהֵם הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אִם כֵּן מַדּוּעַ אַתָּה מַטְבִּיל אִם אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֵלִיָּהוּ וְלֹא הַנָּבִיא?“ 26‏ ¶ הֵשִׁיב לָהֶם יוֹחָנָן וְאָמַר: ”אֲנִי מַטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל בֵּינֵיכֶם עוֹמֵד אֶחָד שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ. 27‏ הוּא הַבָּא אַחֲרַי וַאֲנִי אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ 28‏ כָּל זֶה קָרָה בְּבֵית עַנְיָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹחָנָן מַטְבִּיל. 29‏ ¶ לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר יוֹחָנָן: ”הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם. 30‏ זֶה שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, ’אַחֲרַי בָּא אִישׁ אֲשֶׁר הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֹדֶם לִי הָיָה‘. 31‏ וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֲבָל לְמַעַן יִגָּלֶה לְיִשְׂרָאֵל בָּאתִי אֲנִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם.“ 32‏ הֵעִיד יוֹחָנָן וְאָמַר: ”רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו. 33‏ אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם הוּא אָמַר אֵלַי, ’זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו, הוּא הַמַּטְבִּיל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ‘. 34‏ וַאֲנִי רָאִיתִי וְהֵעַדְתִּי שֶׁזֶּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים.“ 35‏ לְמָחֳרָת שׁוּב עָמַד יוֹחָנָן וְאִתּוֹ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו. 36‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ אָמַר: ”הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים!“ 37‏ שָׁמְעוּ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו אֶת דְּבָרוֹ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. 38‏ כַּאֲשֶׁר פָּנָה יֵשׁוּעַ וְרָאָה אוֹתָם הוֹלְכִים אַחֲרָיו, שָׁאַל אוֹתָם: ”מָה אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?“ אָמְרוּ לוֹ: ”רַבִּי, אֵיפֹה אַתָּה גָּר?“ 39‏ ¶ הֵשִׁיב לָהֶם: ”בּוֹאוּ וְתִרְאוּ.“ הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ. 40‏ ¶ אַנְדְּרֵי, אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּי יוֹחָנָן וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 41‏ תְּחִלָּה מָצָא אֶת אָחִיו שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ.“ 42‏ הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ. הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אַתָּה שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, אַתָּה תִּקָּרֵא כֵּיפָא“ (שֶׁמַּשְׁמָעוֹ סֶלַע). 43‏ לְמָחֳרָת רָצָה יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לַגָּלִיל. הוּא מָצָא אֶת פִילִיפּוֹס וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי!“ 44‏ פִילִיפּוֹס הָיָה מִבֵּית צַיְדָא, מֵעִירָם שֶׁל אַנְדְּרֵי וְכֵיפָא. 45‏ פִילִיפּוֹס פָּגַשׁ אֶת נְתַנְאֵל וְאָמַר לוֹ: ”מָצָאנוּ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְכֵן גַּם הַנְּבִיאִים, אֶת יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף מִנָּצְרַת.“ 46‏ אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: ”מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?“ אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: ”בּוֹא וּרְאֵה.“ 47‏ ¶ כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת נְתַנְאֵל בָּא לִקְרָאתוֹ, אָמַר עָלָיו: ”הִנֵּה בֶּאֱמֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִרְמָה.“ 48‏ ¶ שָׁאַל אוֹתוֹ נְתַנְאֵל: ”מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?“ עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: ”לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לְךָ פִילִיפּוֹס, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה, רָאִיתִי אוֹתְךָ.“ 49‏ ¶ הֵשִׁיב לוֹ נְתַנְאֵל: ”רַבִּי, אַתָּה בֶּן־הָאֱלֹהִים, אַתָּה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!“ 50‏ ¶ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כִּי רְאִיתִיךָ תַּחַת עֵץ הַתְּאֵנָה הֶאֱמַנְתָּ? גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְאֶה!“ 51‏ וְעוֹד אָמַר לוֹ: ”אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם.“


Copyrighted Material
Learn More

will be added

X\